תרגום מאמרים אקדמיים לסטודנטים

הדרישה האולטימטיבית מהסטודנטים הישראלים להתמודד עם מאמרים אקדמיים הכתובים באנגלית, גורמת לרבים מהם להיעזר בשירותי תרגום מקצועיים כדי להצליח בלימודיהם. לאור זאת, מעניין לגלות שהשכיחות של השפה האנגלית במחקר האקדמי המודרני היא תופעה הרבה יותר חדשה מכפי שאנחנו מניחים.

שפת אם או לא שפת אם?

על פי המגזין Slate, עד שנות הששים של המאה הקודמת, כ-40% מהספרות המדעית פורסמה בצרפתית, גרמנית או רוסית. בנוסף:

  • לטקסונומיה (מערכת מיון עולם הטבע) יש מערכת שמות לטיניים, כפי שיכולים להעיד גם סטודנטים במסלול ללימודי תואר ראשון במדעי הטבע,
  • והאסטרונומיה משובצת בשמות מהשפה הערבית והפרסית.

כל אלה תזכורות למקומות שבהם התרכזה בעבר אוכלוסיית היוקרה המדעית.

בכול זאת בימינו האנגלית היא השפה הדומיננטית בתחומי המדע, המסחר והפוליטיקה. וזאת, למרות שאי אפשר להתכחש לעובדה שרק 5% מכלל אוכלוסיית העולם הם דוברי אנגלית.

נשאלת השאלה, מדוע חוקרים שאינם דוברי אנגלית חייבים לתרגם את עבודתם לאנגלית כדי לענות על הצרכים של 95% מהעולם, שהאנגלית היא השפה השנייה שלהם?

על חשיבות פרסומם של מאמרים אקדמיים באנגלית

  • קודם המדע או קודם הכלכלה?

חוקרים, המודעים למגבלות התקציב העומד לרשותם, מתקשים להצדיק את העלויות של תרגום המאמרים שלהם למספר שפות. לכן, כדי להבטיח התנהלות חסכונית, הם מעדיפים להתמודד עם התרגום לאנגלית בלבד, ולתת לקוראים שלהם להתמודד עם תרגום המאמרים שלהם לשפה המקומית. למשל, לעברית כשמדובר בנו, הישראלים.

לכן, לא פלא שבין אם אתם סטודנטים במסגרת מכינה קדם אקדמאית, או במסגרת לימודי תואר שני, אתם לא פטורים מהצורך להתמודד עם מאמרים אקדמאיים הכתובים באנגלית.

  • האם התרגום מציב נטל נוסף על החוקרים?

עם התפתחותם של כתבי עת מקומיים המפרסמים מאמרים בשפות מקומיות שאינן אנגלית, הבעיה של זמינות מאמרים מתורגמים, אולי תיפטר בקרוב. אבל בינתיים כתבי העת המסורתיים ממשיכים לפרסם באנגלית, וכתבי העת המקומיים לא מסוגלים להתחרות עם הכמויות המתפרסמות באנגלית חדשות לבקרים.

לאור דברים אלה, נראה כי כשמדובר בסוגיית ה-ESL (אנגלית כשפה שניה – English as a Second Language), לחוקרים, ששפת האם שלהם אינה אנגלית, אין דרך אחרת אלא להתמודד עם הנטל הכרוך בלימוד אנגלית כשפה שנייה ברמה של תחכום ומיומנות המאפשרת להם לתרגם לאנגלית באופן מושלם את הניואנסים המדעיים של המחקר שלהם. או להפקיד את המלאכה בידי מתרגם מקצועי.

  • קודם כל למצוא פתרונות ורק אחר כך להתווכח

הוויכוח על סוגיית הדומיננטיות של השפה האנגלית בעולם האקדמי נראה אולי חלש היום לנוכח הדמוגרפיה העולמית, אבל כוחה של התשתית הדומיננטית של האנגלית לא התערער. למשל:

  • כתבי עת באנגלית המדורגים בראש הרשימה והיוקרתיים ביותר פיתחו את עמדותיהם לאורך זמן, ולא סביר שאפשר יהיה להפוך את הקערה על פיה בזמן הקרוב.
    • אפשרויות תרגומי מכונה, כמו Google Translate, עדיין לא נחשבות ככלי שמסוגל לתרגם כראוי כתבי עת מחקריים מקוונים המשתמשים במינוחים מקצועיים ספציפיים מאוד.

זה משאיר את שירותי התרגום לאנגלית ומאנגלית, בידיהן של חברות המתמחות בתרגום מאמרים אקדמיים.

  • להבין את האתגר

האם שפת האם שלכם היא אנגלית? אם כן, דמיינו שעכשיו אתם נדרשים לכתוב את המחקר שלכם בעברית או ביפנית. חוקרים רבים ברחבי העולם מתמודדים עם מצב מקביל, כאשר הלחצים לפרסם את עבודותיהם באנגלית, הלכו וגברו מאוד בשני העשורים האחרונים. ואכן, רבים מניחים היום שאנגלית היא השפה הגלובלית של ענף הפרסום המדעי.

כתוצאה מכך, גם הסטודנטים נאלצים להתמודד עם מאמרים אקדמיים הכתובים בשפה שאינה שפת האם שלהם.

שימו לב לנתונים הבאים:

כ- 27,000 כתבי עת הכלולים במדדים של WoS  (Web of Science) – רובם מפרסמים באנגלית. לעומת זאת, כ-9,000 כתבי עת מדעיים מפרסמים בשפות אחרות:

  • 3,500 בצרפתית
  • 2,700 בגרמנית
  • 2,300 בספרדית
  • 1,400 בסינית

מרבית כתבי העת הללו מודרים מהאינדקסים היוקרתיים של כתבי העת באנגלית, וכך מונצחת האידיאולוגיה לפיה האנגלית היא הלשון האקדמית העולמית (מושג שנקרא: lingua franca).

 האם זו מדיניות ניאו ליברלית?

המגמה לפרסום באנגלית צומחת מתוך מדיניות ניאו ליברלית המשפיעה על היעדים, הפעילויות ותנאי העבודה במוסדות להשכלה גבוהה.

למעשה, הפרסומים באנגלים מאותתים על ״בינלאומיות״ של מוסדות להשכלה גבוהה, וזאת משום שממדי הפרסום הם קריטריונים מרכזיים בדירוג העולמי של המוסדות להשכלה גבוהה.

המאמר נכתב באדיבות המכללה האקדמית גליל מערבי

צרו קשר